שחיטה כשרה של פרה, בהמה ועוף היא מצווה מפורשת מין התורה. אנחנו לא באמת יכולים להבין את כל הטעמים שלה לגמרי. עם זאת ברור לכולם כי יש בכל ההלכות הקשורות לשחיטה רואים את הביטוי לרחמנות וחשיבה על בעל החיים.
האם נגרם צער לבעל החיים במהלך השחיטה?
כי כפי שכבר ציינו, השחיטה היא השיטה הכי יעילה להמתת בעלי חיים בלי ייסורים. העורק שמספק את הכמות הכי גדולה של הדם למוח עובר דרך מקום השחיטה. ברגע שבעל החיים נשחט אין יותר אספקת דם למוח. ועל כן ברגע שתחושת הכאב הייתה אמורה להגיע עד לקליפת המוח (האזור שם נקלטת תחושת הכאב). הרי שבהיעדר זרימה של דם וחמצן למקום, תחושת הכאב כלל אינה מופיעה. מה שמוביל למעשה לשחיטה של בעל החיים מבלי שהוא יחוש בכאב.
גם לפני החיתוך של עורק השחיטה, אין כמעט כל כאב. היות והשחיטה נעשית עם סכין חלקה וחדה מאוד ובתנועה מהירה ממש. כך שבעל החיים כמעט ולא מספיק לחוש בכאב.
שחיטה של בהמה מתבצעת כאשר היא שכובה על גב. הדבר נעשה בגלל שתי סיבות. ראשית כדי להסיח את דעתה של הבהמה. כך שהיא לא מבחינה בפעולת השחיטה. וכן, תנוחה זו משפיעה מיד על ניתוק האספקה של הדם והחמצן למוח.
האם הפרה מודעת לכך שהיא מובלת לשחיטה?
נערכו מחקרים רבים שהעידו על כך כי בעת בהלה הפרה מפסיקה ללעוס עשב. עם זאת, גם כאשר נשחטים בעלי החיים אנחנו עדים לכך כי אלו שכביכול עומדים בתור לשחיטה עדיין ממשיכים ללעוס עשב. מה שמעיד על כך שאין בהם כל חשש או בהלה מפני הצפוי להם.
יש הבדל בשחיטת חיות ובהמות ביחס לשחיטת עופות. בעוד ששחיטת חיה ובהמה הרי שהשחיטה מחייבת שני סימנים, קנה וושט. הרי שבעופות די בסימן אחד בלבד (רק בדיעבד). זאת משום שמערכת העצבים של העוף אינה מפותחת כל כך ועל כן צערו קל יותר. בדגים וחגבים מערכת העצבים ממש חלשה ועל כן אין מצווה לשוחטם.
כיצד מתבצעת השחיטה?
הבהמה מובלת בתור לבית המטבחיים, שם נמצאים צוות ובניהם השוחט. באמצעות מכשיר חזק שמחזיק את הבהמה, הופכים את הבהמה על גבה, הצוות מחזיק את הבהמה שלא תזוז. ואז השוחט נכנס מברך את ברכת השחיטה, ובאמצעות סכין שחיטה לבהמות חדה במיוחד השוחט מבצע את השחיטה.
החיתוך של צוואר הבהמה נעשה בתנועה מהירה מאוד, בשני תנועות אחת קדימה ואחת אחורה וזהו. לאחר מכן מרימים את הבהמה לאוויר כדי לעזור לדם לצאת במהירות.
אכילת בשר ודגים מותרת מהתורה
הקב"ה ברא את העולם כדי לשמש ולשרת את האדם. לפי התורה האדם הוא היצור הנעלה ביותר בטבע והכל נברא לכבודו. אז נכון שיש לנו מצוות רבות הנוגעות לצער בעלי חיים, לשמירה על העולם. כמו איסור לעקור עצי פרי שלא לצורך וכן הלאה. עם זאת, יש דרכים שהתורה מלמדת אותנו איך וכיצד לנהוג בהם. כדי לעשות את השימוש הנכון והראוי בעולם.
התורה למעשה התירה לנו לאכול בשר של בהמה או עוף. אך זאת בתנאי שכל השלבים ייעשו על פי ההלכה. זה אומר שחיטה על פי הלכה, המלחה כדי להוציא את הדם. וכמובן בדיקה כי מדובר בעוף או בהמה כשרים שאין בהם כל פסול.
אדם שאוכל בשר שלא על ידי שחיטה או שהוא לא הוכשר עובר למעשה על אכילת איבר מן החי. ואיסור של אכילת נבילות.
ההלכות והאיסורים מהתורה בנוגע לאכילת בשר
למעשה כל ההלכות המורות על אופן השחיטה נועדו על מנת למנוע את הצער של בעל החיים. אופן השחיטה המותרת עושה את המינימום הנדרש על מנת שלא לצער ולהציק לבעל החיים. זו הסיבה שחשוב כל כך להקפיד על השחזת סכין השחיטה. בדיקת הסכין כי היא ללא כל דופי וכל זה על מנת שהשחיטה תתבצע במהירות רבה. ובעל החיים כמעט ולא יחוש בסבל.
איסור אבר מן החי
כל אבר שנחתך מהבהמה או מהעוף כל עוד הוא היה עדיין בחיים, נחשב אבר מן החי והוא אסור באכילה. גם אם לאחר מכן נשחק בעל החיים אשר ממנו נטלו את הבשר, עדיין יישאר החלק הזה אסור באכילה. איסור זה הוא נכלל גם בשבע מצוות בני נוח כך שגם לגוי אסור לאכול בשר אבר מן החי. הדבר נלמד מהפסוקים – אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" איסור זה נאמר לבני נוח. כמו כן נאמר לישראל (דברים יב, כג): "וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר"
איסור אכילת נבילה
כל בעל חיים שמת באופן כזה או אחר, אם זה מזקנה ואם זה בעקבות מחלה או תאונה או אפילו שחיטה שלא נעשתה כהלכה, הרי שבשרו יהיה אסור באכילה. כפי שנאמר (דברים יד, כא): "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה, לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי, כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלוֹהֶיךָ".
איסור אכילת טריפה
בעל חיים שנשחט על פי ההלכה אך יחד עם זאת היה בו פגם כלשהו שעשוי היה לגרום לו למוות תוך שנה, נחשב כבשר טריפה והוא נאסר באכילה. הדבר נלמד מהפסוק –
(שמות כב, ל): "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ".
בכל מה שקשור לאיסורי אכילה של בשר טרף הרי שגם נבילה וטריפה וגם אבר מן החי הינם שווים באיסורם. אדם שאוכל כזית של בשר במזיד כאשר היו גם עדים שהתרו בו הרי שהוא יהיה חייב במלקות. לענייני טומאה יש הבדל. בעוד שהנבלה נחשבת טמאה, הרי שהטריפה אינה כזו. בכל מקרה אין לנו כיום את המנהגים של טומאה והטהרה. בגלל שאין את הדרך להיטהר מטומאת מת.
אכילת דגים וחגבים
בכל מה שקשור להלכות שחיטה, הרי שזה יהיה נוגע רק לשחיטת בשר, עוף או חיה טהורה. בדגים וחגבים אין מצוות שחיטה. ואפשר לאכול אותם ללא חשש של אבר מן החי או נבילה. לדגים יש את ההלכות הקבועות את כשרותן. ורק דג שיש לו סנפיר וקשקשת הוא דג שיהיה מותר באכילה.
לעניין אכילת חגבים, יש חילוקי דעות ולא כולם מקבלים את ההיתר. נהוג בקרב קהילות יוצאי תימן כי יש להם את המסורת המדויקת על איזה חגב מדובר ואכן הם אוכלים גם חגבים.
לסיכום – שחיטה כשרה של פרה
שחיטה כשרה של פרה היא מצווה מפורשת מהתורה. והתורה שמה לבני האדם את הגבולות מה מותר ומה אסור. כמו למשל שאסור לרצוח ואסור לגנוב וכדומה… ואכילת בשר מותרת לנו מפני לאדם יש את הצורך באכילת בשר.
אומנם לא כל אדם יכול לשחוט בעלי חיים, נדרש חוסן נפשי מאוד גבוה לכך. ולכן יש לנו את השוחטים שעושים עבודת קודש זו. אנו באקדמיה התורנית לומדים מכשירים שוחטים מוסמכים לעבודה זו. למידע נוסף קראו על קורס שחיטה של האקדמיה.
אולי יעניין אותך לקרוא:
