הברכות לחופה וקידושין

ברכת האירוסין היא הברכה בזה הנוסח:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין

ברכה זו מברכים בעת החופה והיא למעשה נאמרת בעת הקידושין. כל המושג הזה של אירוסין שאנחנו מכירים היום אינו מוכר על פי הלכה. ואין כל ברכה בעת שמברכים בעת ששני בני זוג באים בברית האירוסין. רק בעת החופה, או אז נאמרת הברכה בתחילת טקס הקידושין.

מי אמור לברך את הברכה?

לכאורה מי שצריך לברך את הברכה זהו החתן עצמו. כאשר האו שולח שליח לקדש הרי שהוא זה שיברך במקומו של החתן את הברכה הזו. בכל מקרה בקרב בני עדות אשכנז מקובל כי תמיד יהיה זה שליח שיברך ולא החתן עצמו. המנהג היום הוא כי מסדר הקידושין הוא זה שמברך את הברכה והוא כביכול השליח של החתן לכך. יש כאלה שמקפידים כי מי שיברך את הברכה יהיה קרוב משפחה מצד החתן.

כדי לברך את הברכה יש צורך במניין.

למידע נוסף על סדר עריכת חופה וקידושין.

סדר חופה וקידושין

נוהגים לעשות את החופה תחת כיפת השמיים לסמן ברכה, מוליכים את החתן תחת החופה ומעמידים אותו כשפניו למזרח, ומעמידים את הכלה מימין לחתן, והרב המסדר את הקידושין מצדד את עצמו ופניו למזרח ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנִי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנִי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִיוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת. וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ, עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנִי, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין:

לאחר הברכה החתן והכלה שותים מהכוס, ואחר כך מקדש החתן את הכלה בטבעת, לפני העדים ואומר:

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל:

וקוראים את הכתובה, ואח"כ מוסרים את הכתובה לאם הכלה, ומברכים על כוס יין שניה

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנִי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

שבע הברכות לאחר ברכת האירוסין:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי יוֹצֵר הָאָדָם:

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָה בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה; גִּילָה, רִינָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה אֲדֹנָי אֱלֹוֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה אדומי מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה:

פירוש הברכה

נסביר מעט על פירוש המילים של ברכת האירוסין.

וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין – ההסבר לכך הוא שהקדוש ברוך הוא אסר עלינו את קיום יחסי אישות עם ארוסתנו בטרם נאמרה ברכת חתנים. קיים וויכוח על הנוסח של הברכה כאשר למעשה הקידושין לכאורה קודמים לחופה. יש לדבר כמה וכמה תירוצים.

יש הטוענים כי המילים אמורות להיות 'על ידי חופה בקידושין' מה שהוביל לטעות בהגיה עד שזה נשמע חופה וקידושין – עם ו'. ויש מי שאומר שאכן יש לגרוס 'על ידי קידושין וחופה'. יש מי שאומר כי הכוונה לחופה היא לקידושין שהם לפני החופה.

וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת לָנוּ – המילה 'לנו' השני לא הופיע במקור אך רבינו תם הוא זה שהוסיף את המילים הללו בברכה.

ההבדל בין אירוסין וקידושין

בימי המשנה והגמרא זה היה שונה. בני הזוג שבאו בברית האירוסין נשארו במעמד זה למשך כשנה כאשר במהלך כל אותו הזמן אסור היה עליהם לקיים יחסי אישות. כל זה רק לאחר ברכת חתנים שזה בעצם ברכות השבע ברכות שמכונים כיום. בתחילת מסכת כלה מופיע – כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה. והכוונה היא כלה מאורסת לחתן שעדיין לא ברכו עליהם ברכת חתנים.

למעשה בימי הביניים התפשט המנהג לקיים באירוע אחלד גם את האירוסין וגם את הקידושין. כך נהוג עד היום כאשר תחת החופה מברכים את ברכת האירוסין כחלק מכל סדר ברכות חופה וקידושין.

ברכה על יין

כולנו מכירים את הטקס של החופה. שהיא תמיד מתחילה קודם כל בברכה על יין ורק אחר כך מברכים את ברכת האירוסין. למעשה אין חובה לברך על יין. וקידושין תקפים גם אם לא ברכו לפני ברכת האירוסין את הברכה על היין. עם זאת, מובא ברמב"ם בנושא של חופה וקידושין ברכות כי "נהגו העם להסדיר ברכה זו על כוס של יין או שכר".

אדם שרוצה לעסוק במקצוע כמסדר חופה וקידושין, אמור ללמוד היטב את כל ההלכות הקשורות לחופה וקידושין. להכיר את המנהגים השונים, את כל נוסח חופה וקידושין. כולל הסדר המיוחד לכל עדה ולכל קהילה. וזאת על מנת שאכן הקידושין יחולו ובני הזוג יצאו מהחופה נשואים כדת משה וישראל.

רוצים ללמוד להיות מסדרי חופה וקידושין? המשיכו לקרוא על הקורס שלנו – קורס עורכי חופה וקידושין.