רקע כללי להכרת עולם הסת"ם

לאורך כל הדורות, נכתבו כל כתבי הקודש בגופן אחד, גופן סת"ם, ראשי תיבות של סת"ם: ספרי תורה תפילין מזוזות.

הכתב

הכתב הזה נקרא כתב אשורית (יש לזה מספר סיבות, מלשון מאושר (הגמרא בסנהדרין), מלשון מיושר שזה כתב ישר (רבינו חננאל), ובגלל שזה הגיע מארץ אשור) עזרא הסופר תיקן שכל הכתבי קודש יהיו כתובים בכתב אשורית וכך זה נמשך עד לימינו.

הקדושה

הקדושה של כתבי הקודש, חלה בכוונה של הכותב, וע"כ מקצוע זה נקרא בפי הגמרא מלאכת שמיים, כיוון שרק השמיים והסופר יודעים אם כיוון לשם קדושה.

הדיו: הלכה למשה מסיני שצריך לכתוב בדיו שחור, על צורת הכנה של הדיו נכתוב בתוך החוברת.

הקלף: הקלף מיוצר מעור של בהמה, שעובר תהליך ארוך, ומסורבל עד שמוכן לכתיבה , וע"כ מחירו של הקלף יקר במיוחד.

סוגי הכתב

יש מספר סוגים של כתב, ושינויים קלים בין הסוגים, כתב ב"י שהינו הכתב הנפוץ לשיטת האשכנזים, כתב האר"י שהינו אותו כתב כמו כתב ב"י, עם שינויים קלים, והינו הכתב הנפוץ בקהילות החסידיות, ויש את כתב וועליש שהינו נפוץ לשיטת הספרדים. ויש גם את כתב האדמו"ר הזקן , הנקרא כתב חב"ד אשר נפוץ בקרב קהילות חב"ד.

קולמוס עט כתיבה

בדורות הקודמים, שלא היה קיים חומרי גלם מפותחים כמו היום, היה נפוץ לכתוב או בקנה, או בנוצה. הקנה הינו עשוי מקנים (דוגמת קני סוף שמסככים בסוכה) והכנתו הייתה קלה ופשוטה, ובעיקר היה מחזיק לאורך זמן, כיום כתיבה בקנה אינה נפוצה כלל, ויש מספר סופרים בודדים שמשתמשים בכתיבה בקנה. נוצה, מגיעה מהנוצות של עוף הודו, ובכל עוף יש 2/3 נוצות שראויים להופכם לקולמוס, הכנת הנוצה יותר מסובכת מהקנה, והשחיקה שלה מהירה יותר, כיום נפוץ מאוד הכתיבה בנוצה, היתרון הגדול של הכתיבה בנוצה, זה מחירה הזול ונגישותה.

ישנם עוד מספר סוגים של קולמוסי כתיבה מחומרי גלם שונים , כמו הקולמוס הקרמי שעשוי מחרסינה עדינה, (זרקוניה,) וקולמס מנירוסטה ועוד… הקולמוס הנפוץ ביותר כיום הינו קולמוס פלסטיק: קולמוס פלסטיק מחירו שקלים בודדים, והוא מגיע בכל הגדלים, ומחירו הזול מקנה לסופר את האפשרות להחליפו בתדירות.