
נוסח פיטום הקטורת המלא עם ניקוד
אַתָּה הוּא יהֵוָהֵ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיּאמֶר יהֵוָהֵ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יהֵוָהֵ לְדֹרֹתֵיכֶם:
תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: (א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפּורֶן (ג) וְהַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבונָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה (ה) מור (ו) וּקְצִיעָה (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכּום מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה (ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה
בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהֵוָהֵ: יהֵוָהֵ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקב סֶלָה: יהֵוָהֵ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: יהֵוָהֵ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
יָהּ יהֵוָהֵ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (אומרים 3 פעמים)
יָהּ יהֵוָהֵ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ: (אומרים 3 פעמים)
יָהּ יהֵוָהֵ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (אומרים 3 פעמים)
נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יהֵוָהֵ אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יהֵוָהֵ אֱלוֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלוֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן: נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן: נֵר יהֵוָהֵ נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשֹ כָּל חַדְרֵי בָטֶן: נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן: נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צְאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן: נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאַבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהֵוָהֵ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵינוּ וּלְכָל יִשְרָאֵל, מֵעַיִן הָרָע וּמִכָּל מִינֵי כִּישׁוּף. וְתַבְרִיחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַשָּׂטָן מִמֶּנּוּ. וּכְשֵׁם שֶׁפָּרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מֵעֵינָא בִישָׁא דְבִלְעָם הָרָשָׁע, כֵּן תִּפְרוֹשֹ כְּנָפֶיךָ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְנִהְיֶה מְכוּסִים בְּמִכְסֶה וּבְהַנְהָגָה בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד:
על תפילת פיטום הקטורת לקריאה
פיטום הקטורת היא אחת מהתפילות המרגשות והקדושות ביותר ביהדות. מדובר בנוסח עתיק המתאר את אחד עשר הסממנים שהיו נרקחים לצורך הקטרת הקטורת בבית המקדש. נוסח זה נאמר כחלק מסדר התפילה היומי, כסמל לקדושה, לטהרה ולחיבור בין האדם לבין הבורא.
התפילה עצמה איננה רק תיאור היסטורי – היא נחשבת סגולה עצומה לפרנסה, שמירה והגנה. רבים נוהגים לקרוא אותה מדי יום, מתוך אמונה שהקריאה משפיעה לטובה על הבית, העסק והנפש.
מקור התפילה ומבנה הנוסח
הנוסח של פיטום הקטורת מופיע כבר במשנה ובתלמוד, ונמסר מדור לדור בדיוק רב. הקריאה פותחת במילים "תנו רבנן – פיטום הקטורת כיצד", ומפרטת את שמות הסממנים, כמו הצרי, הציפורן, החלבנה, והלבונה.
לאחר מכן מופיעים דברי חז"ל על חשיבות ההכנה המדויקת של הקטורת ועל תפקידה במקדש. נוסח זה נכלל גם בסידורי התפילה של כל העדות, כשיש גרסאות מעט שונות בין הנוסח הספרדי, האשכנזי והתימני – אך כולן משמרות את אותה משמעות עמוקה של קדושה וטהרה.
פיטום הקטורת לקריאה עם ניקוד
רבים מבקשים לקרוא את פיטום הקטורת לקריאה עם ניקוד, כדי להגות את המילים בצורה מדויקת ולכוון כראוי. באתרי תפילה ובסידורים דיגיטליים ניתן למצוא את הנוסח המלא, אך חשוב לדעת שקריאת הנוסח מתוך קלף כתוב בכתב סת"ם, מעניקה תחושת קדושה אחרת לגמרי.
במוצר פיטום הקטורת על קלף מהודר מבית לומדים שופס, הנוסח נכתב על ידי סופר סתם ירא שמיים, עם ניקוד מלא, על קלף איכותי בן 22 שורות – בדיוק לפי המסורת. הקריאה ממנו מוסיפה רגש מיוחד, ומאפשרת לאדם לחוות את התפילה מתוך חיבור עמוק ומכובד.
מתי מומלץ לקרוא את פיטום הקטורת
על פי המסורת, יש לקרוא את פיטום הקטורת פעמיים ביום – בבוקר ובערב, בדומה לקטורת שהיו מדליקים בזמן בית המקדש. רבים מוסיפים לקרוא גם לפני השינה כסגולה לשמירה, או בעת מצוקה ובריאות לקויה.
הקריאה יכולה להתבצע מתוך סידור, דף תפילה או קלף, אך חשוב לכוון ולהתבונן במשמעות – לא רק לומר את המילים, אלא להבין שהן מייצגות טהרה וריח ניחוח של עבודת ה'.
פיטום הקטורת המלא – יותר מטקסט, חוויה רוחנית
כאשר קוראים את פיטום הקטורת המלא, נוצר חיבור מיוחד לעולם המקדש ולעבודת הכהנים. לפי הקבלה, כל אחד מהסממנים מייצג תיקון של מידה מסוימת באדם, ולכן הקריאה מהווה מעין עבודה פנימית של טיהור הנפש.
יש הנוהגים להדליק נר בעת הקריאה, לשבת במקום שקט, ולכוון שהמילים עולות כשבחים לבורא. התחושה היא של שלווה, ניקיון פנימי ואור שמאיר את היום כולו.
היכן ניתן להשיג פיטום הקטורת לקריאה
בלומדים שופס ניתן למצוא מגוון נוסחים של פיטום הקטורת לקריאה – כולל נוסח מלא עם ניקוד על קלף אמיתי, כתוב על ידי סופר סת"ם ירא שמיים, ומגיע עם נרתיק דמוי עור מהודר.
המוצר מתאים לתלייה בבית, להנחה בבית הכנסת או למתנה קדושה. מעבר ליופי ולאומנות שבקלף, מדובר בסגולה אמיתית לברכה ושמירה על הבית והמשפחה.
לרכישת פיטום הקטורת על קלף + נרתיק דמוי עור מהודר לחצו כאן
לסיכום פיטום הקטורת היא תפילה – ודרך להתחבר לשורש הקדושה של עם ישראל.
בין אם אתם קוראים מתוך סידור, דף מודפס או קלף מהודר, כדאי להקדיש כמה דקות ביום לקריאת תפילת פיטום הקטורת לקריאה. מדובר במנהג עתיק שמביא שלווה – סגולה לפרנסה, ברכה ותחושת חיבור רוחני עמוק.